אין ספק בכלל כי הנקודה בחיים בה אנו צריכים להיפרד מאדם יקר ואהוב שהלך לעולמו היא לא פשוטה, וזה בכלל לא משנה מהן הנסיבות ומה היה גילו של אותו האדם. אחד האתגרים הגדולים הוא הצורך של כל אחד מאיתנו לזכור ולהנציח כמה שיותר את חיי ופועלו של אותו אדם, כאשר את כל זה אנו צריכים לעשות כשאנו נמצאים באופן טבעי במצב של אבלות וקושי פנימי לא פשוט כלל. בין הדברים השונים שצריך לעשות זה לארגן את ההלוויה, לדאוג לשבעה ולפרטים הקטנים ביותר לקראתה, לטפל בענייני הצוואה השונים ועוד. עם זאת, נראה כי החלק מבלבל ביותר עבור רבים הוא יצירת הכיתוב על המצבה שתונח על חלק הקבר לאחר שלושים יום. אז מה בדיוק אמורים לכתוב ואיך מעבירים את המסר כמו שצריך? הנה מידע שאולי יעזור.
נעזרים בבעלי מקצוע
לפני שנתחיל וננסה להבין פחות או יותר מה אפשר ומה מומלץ (או לא מומלץ) לכתוב על מצבות, שווה לדבר קודם כל על פנייה לאנשי מקצוע. ספק שיכול לסייע בתחום ובדרך כלל מי שמייצר מצבות זה שנים ארוכות ידע להגיד לכם בדיוק מה מומלץ בהתאם לבית העלמין ולסגנון שאתם מחפשים וזה בהחלט יקל עליכם בתקופה הלא פשוטה הזו. מכאן, בואו ננסה להבין מה נהוג ומה כדאי לעשות.
מה אומרת ההלכה?
ובכן, הדבר המעניין ביותר שרבים כלל לא מודעים אליו, זה שעל פי ההלכה כלל אין חובה להניח מצבה על חלקת הקבר. מה המשמעות של הדבר? שכל הדברים שאנו מורגלים בהם כיום הם לא בגדר מצוות והלכות, אלא בגדר של מנהגים עתיקי יומין שהשתרשו מזה שנים ארוכות. כלומר, למי שמחליט שכן להניח מצבה על הקבר (וכיום מדובר על כמעט 100 אחוזים מהאנשים) יש בגדול יד חופשית בבחירת העיצוב והכיתוב. עם זאת כמובן שיש סייגים שצריך לקחת בחשבון.
מנהגי בית העלמין
לפני שמחליטים על עיצוב מסוים או על כיתוב כלשהו, חשוב מאד לפנות אל נציגי בית העלמין שבו תיערך הקבורה ולשאול מה נהוג אצלם והאם יש דברים שהם מותרים וכאלו שלא. למשל, יש בתי עלמין רבים שלא מאפשרים ליצור על המצבה פורטרט של הנפטר או שלא מתירים להשתמש באותיות או מספרים לועזיים, מתוך טעמים דתיים כמובן. דוגמה נוספת היא בתי עלמין צבאיים בהם מקפידים על מראה אחיד בין כל המצבות ושם כבר מקבלים הנחיה ברורה לגבי איזו מצבה ניתן להזמין. כלומר, כדי להימנע ממצב של בלבול ואי נעימות שווה לפנות אל הנציגים ולהבין בדיוק מהם אם ישנן מגבלות שונות.
מהו הנוסח הסטנדרטי?
אם אתם מחפשים את הנוסח הסטנדרטי והבסיסי ביותר, תוכלו לראותו על הרבה מצבות. באופן כללי זה נראה כך: פ"נ (פה נקבר/נטמן), יש המוסיפים: "בעלי, אחינו, דודנו, סבא" וכו' ישראל ישראלי, בין ישראל וישראלה, תאריך הפטירה, תיאור הנפטר, ת.נ.צ.ב.ה. אתם צריכים ללכת עם הלב שלכם.
כמובן שאתם לא חייבים להיצמד לתיאור היבש ולכתוב את התיאור שהכי משקף את התחושה שלכם לגבי הנפטר ואת מה שמצליח לתאר אותו בצורה המדויקת ביותר. נכון, המצבה מונחת רק אחרי שלושים יום מהקבורה, אך בכל זאת חשוב מאד לדאוג לזה לפני ולאפשר ליצרן המציבות להכין לכם את המצבה בנחת עם מרווח נשימה כך שלא ייווצרו טעויות. משתתפים בצערכם ומקווים שתצליחו להגיע לכיתוב המדויק עבורכם.
