לפי ההגדרה היבשה, ילד מעל לגיל 5 שמפספס מדי שבוע פעמיים בלילה, במשך כ3 שבועות ברציפות, מוגדר כילד שסובל מהרטבת לילה. עם זאת, גם אם הילד שלכם רק בן 3, גמול ומדי פעם בורח לו בלילה פיפי, עדיין מדובר במצב לא נעים שמוציא את כל המשפחה משגרה. אין זה נעים לקום באמצע הלילה, לקלח את הילד ולהתעסק עם החלפת מצעים, ואין זה נעים לדבר על כך עם הילד, לחשוב שהגעתם לידי הבנה, ושוב למחרת להתעסק עם כביסות שכוללות שמיכות. מה אם כן ניתן לעשות? יש כמה כלים שבהחלט עשויים לסייע.
גם לו זה לא נעים
יש ילדים שמרטיבים מדי לילה, יש ילדים שלאחר תקופה שלא הרטיבו במשך חודש שלם פתאום מפספסים ויש ילדים שידוע שלאורך החודש יפספסו בין 3 ל4 פעמים. מה אם כן עושים? ראשית מנסים להיצמד לגישה מכילה. אומנם הרטבת לילה אצל ילדים אינה נעימה לכם ההורים, אך ניתן להיות בטוחים שגם עבורם התופעה מהווה מטרד. אין זה נעים להתעורר משינה עמוקה בחוסר נוחות, וכאשר הכול מסביב חשוך. מכאן שיש לדבר על כך עם הילד ובמקביל לשקול לשנות מספר הרגלים.
משוחחים ומשנים הרגלים
מבחינת שיחה, יש להסביר לילד שהוא כבר גדול, ועל כן אם הוא מרגיש באמצע הלילה צורך ללכת לשירותים, שפשוט יקרא לכם ואתם תבואו לסייע. חשוב להבין שהרבה פעמים ילדים מתעצלים לקום, או חוששים לקום לשירותים כשכל הבית חשוך. מכאן שאת תציעו עזרה (או תשאירו אור קטן דלוק), הילדים יותר ישתפו פעולה. מבחינת הרגלים, יש לשים לב שלפני השינה לא שותים הרבה, ובטח שלא משקאות שמכילים קפאין. כמו כן, יש להקפיד לעשות פיפי לפני השינה, ואם הילד מתעורר באמצע הלילה (ולו בשל חלום רע), הציעו לו לגשת לשירותים.
אמצעים מסייעים
אין ספק שגם הרטבה אחת מדי שבוע אינה נעימה, ועל כן גם אם מדובר במצב שכיח בגילאים צעירים, טוב לדעת שניתן להקל את התופעה מבחינתכם ההורים. כל עוד שמים מגן מזרן ובוחרים עבור הילד שמיכת חורף שמתכבסת בקלות במכונת הכביסה הביתית, סך התרחיש הרבה פחות מורכב, כך שזוכים להיות יותר סבלניים, ובמקביל להקרין ששום אסון לא קרה. מדוע הגישה המכילה כה חשובה? אסור שהילד יחוש שהוא כישלון. גם כי זו תחושה קשה וגם כי זו תחושה שקשה להתרומם ממנה.
הסיבה שמאחורי ההרטבה
חשוב להבין מהיכן נובעת הבעיה. ייתכן שהילד אינו סיים את תהליך הגמילה הלילי, ייתכן שהילד עבר אירוע טראומתי שפוגש אותו בלילה, ייתכן שיש לילד בעיה פיזית שמונעת ממנו להתעורר כאשר הוא חש צורך לעשות פיפי, ייתכן שהילד מחפש תשומת לב, ייתכן שיש בעיה בשליטה על הרפלקס שאחראי על הכיווץ של השלפוחית וכן הלאה. מכאן שאם מדובר בבעיה שנתקלים בה באופן תדיר, חשוב לנסות לשים את האצבע על מקור הבעיה, כך שהטיפול יהיה מותאם ומיטבי.
צרת רבים בהחלט חצי נחמה
מי שאמר שצרת רבים אינה חצי נחמה, במקרה זה טעה. בהחלט עוזר לדעת שהילד שלכם אינו היחידי שטרם נגמל לגמרי מהרטבת לילה, ועל כן נציין את הנתונים הבאים: אצל בנים הבעיה יותר שכיחה ואצל ילדים בני 5 ניתן למצוא שהבעיה מאוד נפוצה – רלוונטית עבור 20% מקבוצת הגיל הזו. עוד טוב לדעת שככול שגדלים, כך תדירות הפספוסים יורדת, ועד גיל 11 רוב הילדים נגמלים לגמרי. מה בינתיים? היערכו עם מגני מזרון, תדברו עם הילד ותהיו שם לצידו – בסוף עוברים את זה!
