בין מגדלי מגורים לבין קומות מסחר, קיימת שכבת תשתית בלתי נראית, אך קריטית, המכריעה אם פרויקט של התחדשות עירונית יהיה תוכנית או מציאות. בלב שכונת רמת אשכול בלוד, פרויקט הפינוי בינוי ברחוב מחנות קפריסין ממחיש כיצד תכנון תשתיות הוא לא שלב תומך, אלא תנאי מקדים.
לאחר עשרות שנים של קיפאון, החלה הריסה של המרכז המסחרי הישן והוזנקו עבודות הפיתוח של מתחם מגורים חדש. מהלך זה, אשר בוצע תוך שיתוף פעולה בין העירייה, החברה הכלכלית לוד, המינהלת העירונית "המבואה" והיזמים – מציב במרכזו תשתית תפקודית מחודשת: תחבורה, ניקוז, שטחים ציבוריים, וחזית מסחרית עירונית מתפקדת.
לנדקו, מקבוצת רסידו שבבעלות פרדי רובינסון, אחראית על הובלת הפיתוח התשתיתי
הפרויקט ברחוב מחנות קפריסין מקודם בשיתוף פעולה בין חברת "לנדקו נדל"ן והשקעות", זרוע ההתחדשות העירונית של קבוצת רסידו שבבעלות פרדי רובינסון, לבין קבוצת שטרית החזקות. לנדקו אחראית על ניהול הפרויקט, התיאום מול הרשויות, ותכנון התשתיות הקשורות בו – מרמת התשתית הפיזית ועד ליישום תכנוני בפועל.
עבור שכונה כמו רמת אשכול, שמבניה הוקמו לפני עשרות שנים בתנאים תכנוניים שונים לחלוטין, מדובר לא רק בהזדמנות פיזית – אלא במהלך תשתיתי שמגדיר מחדש את אופן הפעולה של השכונה מול העיר כולה.
מרחב תשתיתי כבסיס לתנועה, מסחר ומגורים
שדרוג המערכות התשתיתיות כולל לא רק את מערך הביוב, המים והניקוז, אלא גם את תוואי הרחובות, קווי התחבורה, שטחי שהייה ציבוריים, וחזית מסחרית פעילה בקומת הקרקע. בניגוד לשכונות חדשות שמוקמות על תשתיות מתוכננות מראש, בשכונה ותיקה כמו רמת אשכול יש צורך בהנדסה הפוכה: להתאים את הרקמה למערכות מודרניות – ולא להפך.
תנאים שמאפשרים פיתוח ולא רק בנייה
תוספת של 88 יחידות דיור אינה נתפסת כמהפכה – אך כאשר הן מחוברות לרשת תפקודית: כבישים, קווי מים, ניקוז תקני, ונגישות למסחר, הן הופכות לאבן דרך של ממש. הפרויקט מאפשר הפעלה מחודשת של השכונה ומחבר אותה לא רק למרכז העיר, אלא גם לארכיטקטורת התנועה של לוד במובנה הרחב.
שכונה שפועלת מתוך עצמה
המשמעות הרחבה יותר של תשתיות בפרויקט כזה אינה טכנית. בשכונה ותיקה, שבה חיו במשך שנים רבות בתנאים מוגבלים, תשתית משודרגת יוצרת תנאים של תפקוד עירוני מודרני: תאורה, חניה תת-קרקעית, תחבורה ציבורית נגישה, חיבורים בין רחובות – והחזרת קצב חיים עירוני לאזור.
נקודת הפתיחה החדשה של רמת אשכול
ככל שהפרויקט יתקדם, ההשפעה שלו לא תיעצר במתחם עצמו. מערכות שתוכננו בקפידה – ביוב, ניקוז, דרכים – ישפיעו גם על הרחובות הסמוכים. הגישה האינטגרטיבית שמובילים היזמים, העירייה והחברה הכלכלית יוצרת מודל פיתוח שנשען קודם כול על בסיס – ורק לאחר מכן על אדריכלות.
השלב הראשון כבר בוצע. הכלים ההנדסיים עלו לשטח. כעת נשאר לראות האם התשתית שהונחה תצליח לתמוך בשכבה האזרחית שתיבנה עליה.
