למטופלים יש כבוד רב כלפי הרופאים. רופאים ידועים כדמויות מוסמכות שמפעילות שיקול דעת ושלפני הכול מבקשות להטיב עם החולים. עם זאת, יש לדעת שגם רופא יכול לשגות בהתנהלות – גם רופא הוא בן אדם שדעתו מוסחת. כמו כן, לא רק שרופאים עשויים לשגות, אלא גם מערכת הבריאות, קופת החולים ובית החולים. מכאן שאם עברתם הליך רפואי וסיימתם אותו עם פגיעה חמורה, טוב לדעת שבהחלט יכול להיות שמגיע לכם פיצוי כספי משמעותי, וזאת בגין רשלנות רפואית.
מערכת המשפט תומכת בצד שתובע
מדהים לגלות עד כמה מקרים של רשלנות רפואית נפוצים, הרבה ומעבר ממה שנהוג לחשוב. מכאן שטוב לדעת שמערכת המשפט נוטה לפסוק לטובת התובע, כך שחצי מהמקרים שמוגשים אכן מובילים לפיצויים משמעותיים. עוד נציין שחלק ניכר מסתפק בהסכם פשרה, כלומר כלל לא יוצא להגיע לבית המשפט. מה עוד? מעניין לציין שרוב התביעות בנושא נוגעות לתחום הגינקולוגיה והלידה, כאשר כמעט כחצי מסך המקרים נוגע לרשלנות שמיוחסת לפרוצדורה רפואית. לאחר מכן נמצא התרשלות באבחון, התרשלות בבחירת הטיפול, התרשלות במעקב אחר מצב החולה והתרשלות בטיפול שלאחר ניתוח, אם כי גם מקרים של אי הסכמה מדעת לוקחים חלק מרכזי בסיפור. שורה תחתונה? מדובר בתופעה בהיקף יחסית נרחב, ועל כן טוב לדעת שיש לעמוד על המשמר וברגע האמת אין לחשוש להגיש תביעה.
חושדים שעברתם רשלנות רפואית? יש מה לעשות!
ראשית נעצור ליישר קו, להבין מהי ההגדרה שמאחורי רשלנות רפואית. ובכן לפי ההגדרה, מדובר במקרה בו שירות רפואי סטה מרמת הזהירות הסבירה. ברגע שאותה סטייה הובילה לנזק, מדובר ברשלנות רפואית. מכאן שאם עברתם הליך רפואי ויצאתם ממנו עם נזק (גופני או נפשי), ראוי לשקול להגיש תביעה. יש כמה וכמה סוגי רשלנות רפואית כמו רשלנות רפואית בהיריון ולידה, רשלנות רפואית באבחון דימום מוחי, רשלנות רפואית בניתוחים, ועוד. הצעד הראשון שנדרשים לעשות הוא להתייעץ עם עו"ד שאינו רק בקיא בתחום, אלא שגם בקיא בנישה הרפואית שעומדת על הפרק. הפגישה תסייע להבין האם יש טעם לתבוע, ופה חשוב לדעת שעו"ד אינו ימליץ מתוך אינטרס אישי, וזאת כי לרוב העמלה שהוא גובה היא נגזרת מגובה הזכייה, כלומר אם לא זוכים לא משלמים.
מגישים תביעה – יוצאים לדרך!
בהנחה ועו"ד מאמין שיש טעם להגיש תביעה, מתחיל שלב איסוף המסמכים. בשלב זה כל מסמך חשוב, כל מסמך שניתן במהלך הטיפול וכל מסמך שיינתן מעתה והלאה. יש לשמור הפניות, סיכומי מפגשים, מרשמים וכדומה. במקביל, יש לעבור בדיקה רפואית על ידי רופא מומחה, מומחה שגם בקיא בנישה הרפואית ושגם מנוסה במתן עדות משפטית.
חוק ההתיישנות
רבים מהאנשים שעוברים רשלנות רפואית, עסוקים בנזק שאירע במקום להגיש תביעה. פה ראוי לחדד שברוב המקרים חוק ההתיישנות חל רק לאחר כ7 שנים, אך מוטב שלא לחכות. מדוע? ככול שמחכים, כך יותר קשה להשיג עדויות של גורמים רפואיים, כך יותר קשה לשים יד על מסמכים, מצב הנזק משתנה וכדומה. מנגד, ככול שמגישים תביעה יותר מהר, כך עשויים לקבל פיצויים משמעותיים יותר מהר ואילו התהליך עצמו יותר פשוט.
חשוב לדעת!
לסיכום נציין שלושה היבטים חשובים. רשלנות רפואית אינה תוצאה של כוונה רעה, חשוב להשיג פיצוי כספי שיסייע לתמוך באיכות החיים ויש חשיבות להרתעה. מכאן שאם אכן עברתם הליך רפואי שהשאיר אתכם עם נזק (פיזי או נפשי), טוב לדעת שמערכת המשפט בצד שלכם, שאין צורך להמר (עו"ד מקצועי יעניק חוות דעת מציאותית) ואף שאין הכרח להתגלגל לבית המשפט (כאמור לרוב מגיעים לידי פשרה). טיפ לדרך? תמיד יש לעמוד על המשמר. חשוב לדעת להציף שאלות, לברר לגבי חלופות, ובעת הצורך לפעול בהקדם (להגיש תביעה).
