רש"ת לבג"ץ: "להימנע מפעולה לשינוי מעמדו המוניציפאלי של נתב"ג"

רשות שדות התעופה (רש"ת) עתרה לבג"ץ נגד שר הפנים וכנגד הוועדה לשינויי גבולות שמונתה על ידו, במטרה לשנות את מעמדו המוניציפאלי של נמל התעופה בן גוריון
נתב
נתב"ג הינו שטח שיפוט המצוי מחוץ לתחום שיפוטה של רשות מקומית כלשהי. (צילום: עירית רוזנבלום)
Monitour ads

"לאור העובדה שאנו מצויים בשנת בחירות לרשויות המקומיות, הדיון בחלוקת רווחי נתב"ג משמש כקרדום פוליטי בו עושים שימוש ראשי הרשויות ונושא חלוקת רווחי נתב"ג הפך תעמולת בחירות בפי ראשי הרשויות, המתראיינים תחת כל עץ רענן תוך סילוף עובדתי ומטעה", כך טוענת, בין היתר, רשות שדות התעופה (רש"ת), בעתירה לבג"ץ נגד שינוי במעמדו המוניציפלי של מתחם נתב"ג.

בעתירה מציינת הרשות כי חלוקת ההכנסות המתקבלות מהפעלת נמל התעופה בן גוריון שלא למדינה, תפגע באופן מיידי בתעופה האזרחית במדינת ישראל.

נמל התעופה בן גוריון הינו שטח שיפוט גלילי המצוי מחוץ לתחום שיפוטה של רשות מקומית כלשהי. ההצדקה להותיר שטח מתחום לתחום שיפוטן של רשויות מקומיות מתקיימת כאשר מדובר במתקנים ביטחוניים או במתקני תשתית ארציים ייחודיים דוגמת נתב"ג, תעשייה אווירית ואחרים.

במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים לשנות את מעמדו של נתב״ג ולצרפו לתחום שיפוטן של רשויות מקומיות, אך עד כה כל אלה לא צלחו על יסוד הנימוק שמדובר במתקן תשתית תעופתית ייחודי בעל חשיבות ארצית ובעל צרכים ייחודיים,  שהכנסותיו משמשות להפעלתו ופיתוחו, בהיקפים של מיליארדי  שקלים ושאינו מקבל שום שרות מוניציפלי ומספק את צרכיו הייחודיים.

מגדל הפיקוח החדש בנתב"ג. מדובר במתקן תשתית תעופתית ייחודי ובעל צרכים ייחודיים. (צילום: עירית רוזנבלום)
מגדל הפיקוח החדש בנתב"ג. מדובר במתקן תשתית תעופתית ייחודי ובעל חשיבות ארצית. (צילום: עירית רוזנבלום)

שילמה 2.4 מיליארד שקל תמלוגים למדינה ב-2016

לטענת רש"ת בעתירה, מלבד ההשקעות העצומות בפיתוח ותפעול נתב"ג, ההכנסות המתקבלות ממנו משמשות לצורך הקמה ופיתוח של כל שדות התעופה שבניהולה על פי חוק רשות שדות התעופה, לרבות הקמת שדה התעופה רמון שהקמתו נאמדת בכ-1.7 מיליארד שקל, וכל זאת ללא סיוע כלכלי ממדינת ישראל.

בעתירה טוענת רש"ת כי בנוסף על ההשקעות האינטנסיביות של הרשות בפיתוח שדות התעופה והתמלוגים, מממנת רש"ת את תכניות הפיתוח של כל הפעילות התעופתיות במדינת ישראל ללא כל תמיכת הממשלה ובנוסף משלמת דיווידנדים למדינה, משלמת מיסים כחברה (מס חברות), משלמת דמי חכירה למנהל מקרקעי ישראל על הקרקעות והשימוש במתקניה ועוד.

בעקבות חקיקת חוק התייעלות כלכלית תשע"ו-2015 של הכנסת, נדרשה הרשות בשנת 2016 לשלם למדינה תמלוגים בשיעור של 2.4 מיליארד שקל, על מנת שאלה ישמשו אותה בהתאם למדיניותה וצרכיה. בעת אישור הצעת החוק על ידי הממשלה, הודגש כי התמלוגים שתשלם רש"ת למדינה ישולמו באופן חד-פעמי מתוך הכרה כי אין לפגוע ביציבות הרשות וחוסנה.

כל הפעילות הגרעונית של שדות התעופה הפנים-ארציים ממומנות ע"י הפעילות בנמל התעופה בן גוריון והנוסעים בשדות התעופה הפנים-ארציים אינם משלמים אגרה, כך שלמעלה מ-3 מיליון טסים נהנים מכך.

בהקשר זה טוענת רש"ת בעתירה כי מלבד הפגיעה המיידית בנתב"ג ובכל יתר שדות התעופה המופעלים על ידה, תמנע מהמדינה בעתיד כל אפשרות לדרוש תמלוגים נוספים, שכן תחת האפשרות לחלוקת התמלוגים בהתאם למדיניותה וצרכיה כאמור, רק קומץ רשויות יהנו באופן בלעדי מ"חלוקת עור הדב" ביניהן.

על רקע הדברים האלה טוענת רש"ת, כי הקמת הוועדה לשינוי גבולות וחלוקת הכנסות הינה ניסיון נוסף מיני רבים של השלטון המקומי לנגוס בהכנסות נתב"ג כדי לכסות את גירעונותיהן של רשויות מקומיות, בניגוד לאינטרס הציבורי הרחב המשרת את אזרחי כל מדינת ישראל והבאים בשעריה.

רש"ת מוסיפה וטוענת כי אף לא אחת מהרשויות המבקשות לנגוס בהכנסות נתב"ג ערוכה ומסוגלת לספק את מכלול השירותים הנדרשים לנתב"ג ברמה הנדרשת ותחת מגבלות הביטחון והבטיחות הנגזרות, בין היתר, מאמנות בינלאומיות ומחייבים השקעות עתק, ולפיכך אין לדון בנושא שיוך נתב"ג מוניציפאלית לאף אחת מהרשויות או בחלוקת ההכנסות ממנו.

דו"ח המבקר האחרון על רש"ת:

דוח המבקר על רש"ת: יעדה העיקרי – מקסום רווחיה מהפעילות המסחרית

Monitour ads

אין תגובות

השאר תגובה