עיר הרוחות בארץ הלהבות – באקו        

באקו, עיר הבירה היפהפיה - המודרנית והעתיקה - של אזרבייג'ן, הים הכספי והנפט, אדריכלות מרתקת, תצפיות נוף מרהיבות ואתרי מורשת של אונסק"ו          
באקו באזרביג'ן כשברקע מרכז התרבות על שם הנשיא היידר אלייב שתכננה האדריכלית זאהה חדיד. (צילום: שוש להב)
באקו באזרביג'ן כשברקע מרכז התרבות על שם הנשיא היידר אלייב שתכננה האדריכלית זאהה חדיד. (צילום: שוש להב)
Monitour ads

 מרחק כשלוש ורבע שעות טיסה ישירה מישראל, אנו נוחתים בבאקו (Baku) בירת אזרבייג'ן (Azerbaijan)- רפובליקה דמוקרטית שקיבלה עצמאות לאחר התפרקות ברית המועצות ב-1991. זו מדינה בקווקז הסמוכה לים הכספי, גובלת ברוסיה, בגאורגיה, באירן, בטורקיה ובארמניה (איתה יש סכסוך גבולות מר). לאזרבייג'ן מורשת עתיקה והיא שוכנת בחבל ארץ הנחשב למקור של ציוויליזציות עתיקות.

סיור באזרבייג'ן מגלה תרבות קווקזית עשירה, איסלם מתון והכנסת אורחים חמה. הרפובליקה התעשרה והתחדשה הודות למרבצי נפט וגז טבעי. ועתה – עם הפנים לתיירות ולתייר. היחסים עם מדינת ישראל ידידותיים במיוחד (הם מספקים לנו נפט ואנחנו להם מוצרי ביטחון ואבטחה).

המשמעות של השם אזרבייג'ן הוא "ארץ הלהבות" ומשמעות שמה של באקו הוא "עיר הרוחות". לב ספיבק, מנכ"ל ארגון AZIZ (ידידות אזרבייג'ן-ישראל), ישראלי שנולד וגדל בבאקו, אליו הצטרפתי לסיור ושימש לי כמדריך, מכנה את עירו האהובה "עיר הרוחות בארץ הלהבות", ואני אימצתי זאת לכותרת, ומיד גם תיווכחו שיש לזה כיסוי.

שלושת מגדלי הלהבה, סמלה של באקו המודרנית, אייקונים השולטים בקו הרקיע. (צילום: שוש להב)
שלושת מגדלי הלהבה, סמלה של באקו המודרנית, אייקונים השולטים בקו הרקיע. (צילום: שוש להב)
באקו בלילה. ברקע: מגדלי הלהבות מרצדים בשלל צבעים וצורות.(צילום: שוש להב)
באקו בלילה. ברקע: מגדלי הלהבות מרצדים בשלל צבעים וצורות.(צילום: שוש להב)

באקו המודרנית

לאחר רעידת האדמה הקטלנית שהתרחשה בשנת 1859 בשמאחי – עיר הבירה העתיקה של אזרבייג'ן, הועתקה הבירה לבאקו, הנמצאת על גדתו הדרומית של חצי האי אפשרון בצדו המערבי של הים הכספי, מונה כיום כשלושה מיליון תושבים ונחשבת לגדולה במדינה. שלושת המגדלים הנראים כשלוש להבות, הם אייקונים השולטים בקו הרקיע ובלילה הם מרצדים בשלל צבעים וצורות. בעיר נושבות רוחות עזות (מכאן מקור שמה) וחשים זאת היטב בטיילת החדשה והמודרנית, שאורכה מספר קילומטרים ונושקת לחופו של הים הכספי, מרובת בתי קפה ומסעדות ובעיר שפע בתי מלון מהרשתות המובילות.

שדרת השהידים, לזכר הרוגי ההתקוממות במשטר הסובייטי. (צילום: שוש להב)
שדרת השהידים, לזכר הרוגי ההתקוממות במשטר הסובייטי. (צילום: שוש להב)

בבאקו מוזיאונים רבים ובהם המוזיאון הלאומי, מוזיאון השטיחים ומוזיאון הספרים המיניאטוריים, שהוא היחיד בעולם (כולל מיניאטורה של ספר תהילים). ידועים האצטדיון ואולמות הספורט והקונצרטים שנבנו לכבוד האירוויזיון והאולימפידה האירופית. בולט במיוחד מרכז התרבות על שם היידר אלייב (הנשיא הנערץ שמת, ובנו, אילהם אלייב, ירש אותו והוא הנשיא הנוכחי), שתכננה האדריכלית הידועה זאהה חדיד. המבנה הבוהק בלבן מצטיין בקווים מעוגלים ופועל בו מוזיאון העוסק במורשת הנשיא ותערוכות מתחלפות.

שלושה בתי כנסת, שני בתי ספר בהם לומדים בעברית ובית קברות יהודי, ממחישים את הפתיחות והסובלנות של השלטון למיעוטים. המגדלים לשאיבת נפט נמצאים במבואות העיר והרוחות נושאות את הריח.

בבאקו קניונים חדישים וחנויות מותגים, מכוניות מהסרטים והאוכל האזארי יערב לחיכו של הסועד הישראלי (סוגי בשרים על האש כמו צלעות כבש, קבב, שווארמה). בירה, יין ומשקאות חריפים מלווים כל ארוחה ונמכרים בחופשיות – והמחירים זולים.

בניין הפרלמנט החדיש מרשים, לידו מסגד יפה ומכאן עליה לאורך שדרת זיכרון מעוררת הכבוד, לזכר השהידים שנהרגו מירי של חיילים סובייטים בעת ההתקוממות בעיר בינואר 1990, המובילה לתצפית נוף פנורמי נהדרת על באקו.

תצפית על באקו והטיילת לחופי הים הכספי. (צילום: שוש להב)
תצפית על באקו והטיילת לחופי הים הכספי. (צילום: שוש להב)

באקו – העיר העתיקה

העיר העתיקה המוקפת חומה ומגדלי תצפית עם צריחים, הוכרזה בשנת 2000 כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ומציגה בגאווה את העבר שהשתמר בארמונות, במגדלים ובאתרים רבים, המעידים על התרבות העתיקה. ארמון שירוואנשה מהמאה ה-15 הוא אחד המבנים המרשימים של אזרבייג'ן, מגדל הבתולה העגול מהמאה ה-12 הוא מונומנט מפורסם העשוי אבן גיר, מתנשא לגובה של 30 מטרים ומומלץ לטפס לראשו כדי לתצפת על נופי העיר.

מצודת סיניק גאלה, החאן והחמאם העתיקים, הינם חלק מאתריה. כיכר השוק מלאה בדוכני מזכרות וחנויות ססגוניות לשטיחים ולתבלינים. יש בה מבנים ששימשו בעבר כחאנים מפוארים, וכעת הם משמשים בעיקר כמסעדות ובתי קפה ונפתחו גם מלונות בוטיק.

מגדל הבתולה העגול מהמאה ה-12 הוא מונומנט מפורסם העשוי אבן גיר. (צילום: שוש להב)
מגדל הבתולה העגול מהמאה ה-12 הוא מונומנט מפורסם העשוי אבן גיר. (צילום: שוש להב)
ממלכת האש של הזורואיסטים. מקדש האש, נמצא בפרבר של באקו. (צילום: שוש להב)
ממלכת האש של הזורואיסטים. מקדש האש, נמצא בפרבר של באקו. (צילום: שוש להב)

ממלכת האש של הזורואיסטים

זוכרים שאזרבייג'ן היא ארץ האש? האתר המרשים של מקדש האש, נמצא בפרבר של באקו. המתחם המתומן, שנבנה במאה ה-17, כולל חדרים לנזירים, המקיפים מזבח שבו בערה אש תמידית והייתה למרכז של זורואסטריזם (דת פרסית עתיקה) שמשכה אליה "עובדי אש" מקצות העולם. נזירים זרתוסטראיים התבודדו במשך מאות שנים במקום, כשהם מעבירים את זמנם בתפילה מול האש.

הבעירה היתה, כמובן, תוצאה של גז טבעי אשר בקע באופן ספונטני מהאדמה (אז לא הבינו זאת) אך ב-1880, לאחר שמשאבות נפט הוקמו ממש בשערי המקדש, האש כבתה והמנזר התפזר. 21 במארס הוא חג האש הלאומי באזרבייג'ן ובו האזרים מתחרים ביניהם בהדלקת מדורות. ב-1965 הביעה בתו של מהטמה גנדי משאלה לבקר במנזר, והסובייטים התקינו במקום מכל גז והאש חזרה לבעור.

הלפיד של האולימפיאדה האירופית הראשונה הודלק באש התמיד המשוחזרת והמסורת אמורה להמשיך באולימפיאדות הבאות.

פטרוגליפים - יצירת האדם הקדמון בשמורת גובוסטאן. (צילום: שוש להב)
פטרוגליפים – יצירת האדם הקדמון בשמורת גובוסטאן. (צילום: שוש להב)

שמורת גובוסטאן – אתר מורשת עולמית של אונסק"ו

מרחק כ-60 ק"מ דרום-מערבית מעיר הבירה באקו, נמצאת שמורת גובוסטאן (Qobustan). משמעות אחת באזרית לגובוסטאן היא "ארץ הוואדיות" והתרגום האחר הוא "ארץ הפר" (או השור). השמורה שוכנת באזור סלעי בעל אקלים חצי-מדברי ונודעת בציורי הקיר המופלאים (פטרוגליפים) הרבים שנותרו בה מתקופת האבן ולאחריה, וגם בשפע הרי הגעש ונביעות הבוץ המבעבעות ופעילות מדי רגע.

האתר התגלה באקראי בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי כורים, ובשנת 1966הוכרז כשמורת טבע לאומית ששטחה 44,000 דונם. בשנת 2007 היה חלק מהשמורה לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

פטרוגליפים – יצירת האדם הקדמון – שמורה זו נודעת באלפי ציורי הקיר המופלאים ("פטרוגליפים") שנותרו בה מתקופת האבן ולאחריה. ציורים אלו מתארים את חיי האדם הקדמון שחי באזור ומוצגות באמצעות סצנות של סיפורי ציידים ופולחנים, סצינות קרב, נשים הרות, סירות קנים ובעלי חיים כמו פרים ועזים. באתר התגלו גם כתובות מהתקופה הרומית ומימי הביניים. בשמורה מוזיאון אינטראקטיבי, המציג באמצעות מולטימדיה את עולם החי והצומח שבמקום וכן את הפטרוגליפים שנמצאים גלויים וחשופים בשמורה הסלעית. מראות מרגשים ביותר.

הרי געש של נביעות בוץ בשמורת גובוסטאן. (צילום: שוש להב)
הרי געש של נביעות בוץ בשמורת גובוסטאן. (צילום: שוש להב)

הרי געש של בוץ – נמשיך בג'יפים (או במוניות מקומיות), בנסיעה מדברית קופצנית, 10 ק"מ דרומית לאזור הפטרוגליפים, לביקור בבריכות הבוץ והאזור הגעשי. בשמורה יש מספר גדול של הרי געש של בוץ, וההערכה היא כי מתוך 700 הקיימים בעולם, 300 נמצאים באזרבייג'ן. אלה הם תלים הפולטים בוץ מבעבע וגז ומדי רגע "נולד" לו בעבוע חדש. בשטח פזורות גבעות בוץ בגבהים שונים (מהן ניתן להשקיף על הים הכספי) ואגם מים קטן, שגם בתוכו מבעבעות התפרצויות בוץ. מעורר השתאות.

***

טוב לדעת:

טיסות ישירות מישראל לבאקו באזרבייג'ן (כשלוש ורבע שעות): עם חברת התעופה אזרבייג'ן איירליינס ומאוקטובר הצטרפה גם ישראייר.

ויזה: בשדה התעופה של באקו בעלות של 20 דולר (ניתנת לחודש).

המטבע המקומי: מנת, השווה ל- 2 שקלים.

בתי מלון: מלונות סבירים במחירים הנעים בין 30 דולר ללילה לזוג ועד 250 דולר ליוקרתיים שבהם.

מסעדות: האוכל נפלא! מחיר ארוחה לזוג, בין 20 שקלים ועד 60 שקלים (תלוי במסעדה).

מונית בעיר: בממוצע 10 שקלים..

* הכותבת היתה אורחת "אזיז" – ארגון ליחסי ידידות אזרבייג'ן-ישראל.

שוש להב היא עורכת ראשית של כתב-העת "עולם הצילום" ושל פורטל GoodTimes.

Monitour ads

אין תגובות

השאר תגובה