מתוך 900 מיליון שקלים להצלת ים המלח בוצעו 140 מיליון שקלים בלבד

הכסף הושם במשרד התיירות שאינו אחראי לקציר, שנועד להגנת המלונות שלחופו. המים ממשיכים לעלות ככל שהמלחים מצטברים על הקרקעית ואינם מפונים
במלונות בים המלח
מלונות בים המלח. ה"ים" שלחופו הם בנויים הוא למעשה בריכות אידוי של כיל. (צילום: Alberto Pera למשרד התיירות)
Monitour ads

כ-900 מיליון שקלים, שמופיעים בסעיפי תקציב משרד התיירות, אמורים לשמש לקידום ביצוע קציר המלח, כחלק משיקום ים המלח וההגנות על המלונות, אלא שאין זה בתחום אחריותו של משרד התיירות.

כך עלה בישיבת ועדת הכספים היום (ג'), שבה נדון הביצוע התקציבי במשרד התיירות. זאת במסגרת פיילוט שבו מקיימת הוועדה דיון חצי-שנתי על ביצוע התקציב במשרד ממשלתי מסוים, על מנת להגביר את הפיקוח והבקרה הפרלמנטריים על ניהול תקציב המדינה בשוטף ובזמן אמת.

חברי הכנסת מתחו ביקורת על-כך שסכום כה גדול נרשם ע"י משרד האוצר במסגרת סעיפי תקציב של משרד שאינו אחראי לביצוע המשימה, וזאת "כפי הנראה, על-מנת שהכסף לא ינוצל ויחזור לאוצר בתום שנת הכספים".

לדברי ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) "ים המלח הוא אחד מאוצרות הטבע הייחודיים שלנו. אני דואג לעין גדי ומצפה שלם. יישובים אלו הגיעו לאי-ודאות לגבי היכולת להמשיך ולהתקיים במקום. נדרשת תכנית לאומית לשיקום ים המלח והממשלה לא יכולה להתחמק מהאחריות לגורלם של האזרחים במקום. חייבים לטפל בתופעת הבולענים במקום".

תיירים בים המלח.
תיירים בים המלח. אחד מאתרי התיירות הייחודיים בעולם בסכנה. (צילום איתמר גררינברג למשרד התיירות)

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) הצטרף לקריאתו של ח"כ ברושי וטען, ש"בנוגע לטיפול בקציר המלח, מדובר בתת-ביצוע משמעותי. זה ממש אי ביצוע התקציב בכל הנוגע לסעיף זה. מתוך 900 מיליון שקל בוצעו השנה בסה"כ 140 מיליון שקל".

השר לוין: "במשרד התיירות אין אפילו מהנדס אחד"

חשב משרד התיירות, עמוס בן שאול, הדגיש כי תקציב קציר המלח לא בחזקתו של המשרד, רק מופיע טכנית בתקציב המשרד, אך מופעל ישירות ע"י החשב הכללי באוצר. "הנושא לא באמת באחריות משרד התיירות", אמר ושר התיירות, יריב לוין, הוסיף: "אני יודע שהשר הרצוג, כששימש שר התיירות, קיבל על עצמו את הטיפול בקציר המלח, אך זו בדיחה, כי אין אפילו מהנדס אחד במשרד התיירות. במשך שנתיים כתבתי שורה שלמה של מכתבים שהובילו להחלטת ממשלה שכל הטיפול הזה יוצא ממשרד התיירות – למעט הדאגה לתיירות במקום. זה לא צריך להיות אצלנו".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הגיב על-כך באמרו: "זה מחדל של המדינה, לשים את זה בתקציב משרד התיירות. זה גם לא יקדם את קציר המלח שכה נדרש להצלת ים המלח, וגם כסף שבסופו של דבר יחזור לאוצר". גפני פנה לנציגי האוצר בדיון ואמר להם: "אם האוצר רוצה את הכסף הזה, שימו אותו אצלכם. אתם קיוויתם שהתקציב יהיה אצל שר התיירות והוא לא יידע מה לעשות בו ואז הכסף יעבור אליכם. זה לא יתאפשר עוד. כשיהיו בקשות לשינויי תקציב לא נאפשר עוד את התופעה הזו. זאת שיטה שאסור שהיא תימשך".

לדבריו, "זוהי תופעה פסולה וועדת הכספים לא תאפשר עוד מצב כזה, שכספים נרשמים בסעיף תקציבי מסוים מתוך תכנון מראש שהם לא ינוצלו ויוחזרו לאוצר, בבחינת עוד רזרבה תקציבית". גפני ציין שהוא "שמח שהוועדה החלה בקיום דיוני בקרה כמו זה וכך התאפשר לנו לזהות בפועל תופעה לא רצויה של כספים שנזקפים לטובת משרד שאין לו אחריות בתחום אליו הם מיועדים". חברי הוועדה כולם הביעו תמיכה בדבריו של היו"ר גפני.

את היוזמה לקיום פיקוח תקציבי שוטף על ניהול וביצוע התקציב במשרדי הממשלה יזם ח"כ  רוזנטל מתוך כוונה לתת תוקף לתפקידה של ועדת הכספים כמפקחת על ניהול תקציב המדינה. יוזמתו של ח"כ רוזנטל באה, בין השאר, בעקבות סדרה של דיונים על נוהל אישור העברות תקציביות, שמצד אחד הוסכם ע"י חברי הוועדה כי זה אינו יכול להיות מסורבל יתר על המידה וכי על-מנת לאפשר למשרדים לתפקד, לא ניתן בכל פעם לעכב לאורך זמן את ביצוע ההעברות לצורך קיום בירורים. מכאן נולד הצורך למצוא דרך נוספת לביצוע הבקרה הפרלמנטרית על התקציב.

Monitour ads

אין תגובות

השאר תגובה