להטב"ים מוארים בהמבורג והבאוהאוס זוכה בדסאו

בניין הקונצרטים שבעיר המבורג בגרמניה, מואר בימים אלה בצבעי הקשת כדי לקדם סובלנות בין בני האדם ואילו הבאוהאוס בדסאו נכלל באתרי מורשת העולמית של אונסק"ו
אולם האלבפילהרמוני בהמבורג מואר בצבעי הקשת במחווה לזכויות האדם. (צילום:maxim schulz )
אולם האלבפילהרמוני בהמבורג מואר בצבעי הקשת במחווה לזכויות האדם. (צילום:maxim schulz )

בניין אולמות הקונצרטים die Elbphilharmonie שבעיר הצפונית-גרמנית המבורג, מואר בימים אלה בצבעי הקשת כדי לקדם סובלנות ויתר שיוונויות בחברה. היוזמה "המבורג תאיר" (HAMBURG WIRD LEUCHTEN) מתוכננת לשש השנים הקרובות ותקיף הארה של מבני ציבור ידועים בעיר שיוארו לציון "יום רחוב כריסטופר".

הבניין הראשון שזכה להיות מואר בכל צבעי הקשת הוא, כאמור, ה-Elbphilharmonie, שיהיה מואר עד היום, יום ראשון ה-6 באוגוסט. "יום רחוב כריסטופר" הוא אחד האירועים הגדולים בתחום זכויות האדם בכל שנה, אירועים המקדמים זכויות של להטב"ים והם מתעצמים מדי שנה.

ה-Elbphilharmonie, שכבר הפך למבנה אייקוני ולסמל של המבורג, רואה את עצמו כ"אולם הקונצרטים לכולם".

בשנה הבאה יואר מגדל הטלוויזיה, ואחריו אתרים נוספים, ביניהם גם בניין העיריה ו"עיר המחסנים" על גדות נהר האלבה.

מבנה באוהאוס בדסאו, שזכתה בהכרה כאתר מורשת עולמית. (צילום: Nomination File)
מבנה באוהאוס בדסאו, שזכתה בהכרה כאתר מורשת עולמית. (צילום: Nomination File)

גם אדריכלות היא מורשת עולמית

בתוך כך, בימים אלה הכריז ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם אונסק"ו, על 26 אתרים חדשים שנכנסו לרשימת אתרי המורשת העולמית שלו. האתרים נבחרו בקפידה לפי תרומתם בתחום התרבות והטבע, נעים מיצירות אנושיות גאוניות לנופים וטבע יוצאי דופן. האתרים החדשים מוסיפים יעדים לא-מוכרים למטיילים שראו כבר הכל – מאירים שרידים ארכיאולוגיים, ציורי מערות, טקסים דתיים וטבע פראי והמגוללים פרקים בהיסטוריה של האנושות.

בין האתרים עלה לכותרות בישראל היא חברון, שממוקמת לפי הארגון ב"פלסטין".

בין הנבחרים לשנת 2017 נמנה גם סגנון האדריכלות "הבאוהאוס" והאתרים בוויימאר, דסאו וברנאו. אלה נרשמו כבר ברשימת המורשת העולמית ב-1996 וכללו במקור את קבוצות המבנים והמונומנטים הממוקמים בווימאר ובדסאו, כולם נבנו בהנהלתו של ולטר גרופיוס, המנהל הראשון של בית הספר הבאוהאוס. הרחבה של המבנים כוללת את הבתים עם המרפסות בדסאו, שהם בניינים בני שלוש קומות שנבנו לבעלי הכנסה נמוכה ו-ADGB – בית הספר המקצועי בברנאו, שנבנה בניהולו של האנס מאייר, יורשו של גרופיוס עד 1930. תוספת זו משקפת את תרומתה של המחלקה לארכיטקטורה לתכנון הפונקציונלי והרפורמה החברתית של הבאוהאוס, תנועה שחוללה מהפכה בחשיבה האדריכלית וביישומה במאה ה-20.

טיפ לטיול: מקום הולדתו של הבאוהאוס דסאו-רוסלאו הוא יום טיול קל מברלין, אבל כדאי להישאר לילה, כדי לתייר בריכוז הגדול ביותר של מבנים מן התקופה היצירתית ביותר של התנועה, השנים 1925-1932.

כידוע, גם תל אביב זכתה להכלל באתרי המורשת העולמית של אונסק"ו בשנת 2003 בזכות אזורי "העיר הלבנה" בעיר. המושג "העיר הלבנה" מתייחס לכמה מאזוריה הישנים של תל אביב בהם שוכנים למעלה מ-4,000 מבנים המשוייכים לסגנון הבנייה הבינלאומי הזה, מבנים שהוקמו משנות ה-30 של המאה ה-20 ועד הקמת המדינה על ידי אדריכלים יהודים שמוצא רובם מגרמניה. עיקר מבני "העיר הלבנה" שוכנים בלב תל אביב, בין הרחובות אבן גבירול ודרך בגין במזרח, רחובות אלנבי והרכבת בדרום, נחל הירקון בצפון והים במערב. קל לטייל ברגל במתחמים השונים וליהנות ממבנים רבים שעיריית תל אביב שוקדת לטפח ולשפץ.

פירוט האתרים החדשים ברשימת אתרי המורשת של אונסק"ו.

מרכז הבאוהאוס בתל אביב, שבה 4.000 מבנים בסגנון הבינלאומי. (צילום: itzuvit)
מרכז הבאוהאוס בתל אביב, שבה 4.000 מבנים בסגנון הבינלאומי. (צילום: itzuvit)
Monitour ads

אין תגובות

השאר תגובה