כיצד משתמשות חברות תעופה ב"אינטרנט של הדברים"?

מנכ"ל Sabre ישראל, גיא כהן: עבור חברות תעופה, ה-IOT וצמיחת השימוש במכשירים חכמים, היא הזדמנות ייחודית להעניק לנוסעים, ללקוחות תובלה ולבעלי העניין ערך מוסף
אפליקציית איזיג'ט בגטוויק. פרטי הטיסה של הנוסעים שולבו עם נתונים עדכניים המבוססים על מפת גוגל של המבנה הפנימי של שדה התעופה. (צילום: easyjet)
אפליקציית איזיג'ט בגטוויק. פרטי הטיסה של הנוסעים שולבו עם נתונים עדכניים המבוססים על מפת גוגל של המבנה הפנימי של שדה התעופה. (צילום: easyjet)

ה"אינטרנט של הדברים" (IOT- Internet of things), מייצג עתיד שבו כל המכשירים שלנו יוכלו לתקשר ולהגיב זה לזה. לדוגמה, מכונית מחוברת שמסוגלת לתקשר עם התשתיות שסביבה או מכונת קפה שמנוהלת באמצעות אפליקציה יעודית.

הנה שלוש דרכים עיקריות שבאמצעותן חברות תעופה יכולות לעשות לשפר את העסקים דרך השימוש ב"אינטרנט של הדברים":

דיוק תפעולי

בעסק שבו יש מיליוני חלקים נעים, דיוק הוא המפתח. האינטרנט של הדברים, מציע מספר שיפורים עיקריים בכל הנוגע לדיוק תפעולי:

  1. נתונים בזמן אמת – כאשר חלקים נפרדים מסוגלים לתקשר עם השלם, תחזוקה יכולה להשתמש בבדיקות מערכת בזמן אמת על מנת לזהות בעיות לפני שהן גורמות לעיכובים.
  2. אמינות – חברות תעופה יכולות לשפר את ביצועיהן באמצעות ידע משופר. תחום ה-IOT מספק תובנות מדויקות יותר בכל הנוגע לתהליכי עבודה וצווארי בקבוק פוטנציאליים, אשר מאטים את הביצועים.
  3. שקיפות – הפניית זרקור אל הפינות החשוכות ביותר של כל עסק עלולה להיות צעד מפחיד. אבל במקרה של עסק לוגיסטי, הפינות החשוכות הללו עולות כסף. מנהלי תפעול יכולים לשפר כל דבר אם רק יאירו אותו ויבחנו אותו בלי פחד.
מנכ"ל סייבר ישראל, גיא כהן. האינטרנט של הדברים מציע גם מספר שיפורים עיקריים בכל הנוגע לדיוק תפעולי. (צילום: יח"צ)
מנכ"ל סייבר ישראל, גיא כהן. האינטרנט של הדברים מציע גם מספר שיפורים עיקריים בכל הנוגע לדיוק תפעולי. (צילום: יח"צ)

מנכ"ל Sabre  ישראל, גיא כהן נותן כמה דוגמאות: "ניתן למשוך נתונים ממערכות טיסה שונות על מנת ליצור דשבורדים תפעוליים, אשר מאפשרים לחברות תעופה למקסם את ניצולת הדלק באמצעות תכנון מסלול וניווט אופטימליים. התקנים מחוברים יכולים לספק נתונים מדויקים יותר אפילו בתחומים דוגמת ניהול צוותים, הסעדה, איזון עומסים והקצאת מושבים."

ואילו פראנאיי דאס מ- Sabre Airline  Solutions מסביר כי "לכל כיוונון קטן יש השפעה גדולה כאשר בוחנים אותו בקנה מידה גדול. חברות תעופה יקבלו תמונה חיה, מתמדת ומפורטת מאוד של הרשת שלהן. הרשת הזו תכלול את המטוס, אנשי הצוות, שער העליה למטוס, הטרמינל ומידע על לוחות הזמנים. ה'אינטרנט של הדברים' יאפשר לחברת תעופה מחוברת-באמת להיות חברת תעופה חכמה-באמת, כזו שמסוגלת לספק שירות לקוחות יוצא דופן ולנצח בתחרות הקיימת בשוק״.

להעניק לנוסעים יותר מידע

לפני שהסמארטפונים הפכו כה נפוצים, המידע הזמין היה מועט ויקר ערך. הדיילים בשער העליה למטוס החזיקו בידיהם כוח עצום ותפקדו כשומרי-סף, הן במובן המילולי והן במובן המטאפורי. לנוסעים לא היו הרבה אפשרויות להעצים את החוויה שלהם.

ה"אינטרנט של הדברים" משנה את המצב בצורה דרמטית. כעת, חברות תעופה יכולות להפקיד בידי הנוסעים מידע רב יותר מאי פעם. דוגמה מצוינת היא אפליקציית Mobile Host של חברת איזיג׳ט, שפועלת בשדה התעופה גטוויק בלונדון. במסגרת הפיילוט הזה, פרטי הטיסה של הנוסעים שולבו עם נתונים עדכניים המבוססים על מפת גוגל של המבנה הפנימי של שדה התעופה. השילוב הזה מאפשר לחברת התעופה להציע תזכורות מעודכנות למועד הצ׳ק-אין, לספק מידע על שער העליה למטוס ואפילו להציע לנוסעים הכוונות מותאמות אישית.

לא רק שהנוסעים מרוצים יותר מפלטפורמת השירות העצמי בזמן אמת הזו, אלה שגם העובדים שוחררו מהמטלות השגרתיות הכרוכות בעדכון הנוסעים. השינוי הוביל לכך שהעובדים יכולים להקדיש זמן רב יותר לנוסעים שיש להם בעיה הדורשת טיפול. בנוסף, הדבר מעניק לנוסעים חוויה משופרת בעת שהם מתקשרים עם העובדים.

איך מתחילים לעבוד עם IOT?

קיים שפע של חיישנים זמינים, וטכנולוגיות והתקנים רבים מגיעים עם יכולת מובנית להתחבר לאינטרנט. כיוון שמחזורי רכש ותכנון עלולים לארוך זמן רב, כדאי להתמקד בפיילוטים בהיקף קטן, שיוכלו לאפשר איסוף נתונים אשר יועילו בפרישה רחבת היקף בעתיד.

טים גרהאם מ-Atlantic Virgin  אומר על על אסטרטגיית ה-IOT : ״התמקדו בתחומים שבהם יש ביכולתכם להפגין שיפור בחוויית הלקוח או הפרודוקטיביות של העובדים […]  צעדים כאלה יסייעו לכם לקדם את המודעות לנושא ה-IOT וכן להתחיל לאסוף מידע ונתונים שיוכלו לשמש לפתיחת הזדמנויות אחרות. הדבר העיקרי הוא להדגים לעסק מה ניתן לעשות ומה הטכנולוגיה מסוגלת לתרום להם וללקוחותיהם״.

ישנם עשרות מיליארדי מכשירים מחוברים כאלה. התרשים (מקור SemiWiki)  מראה עד כמה גדול מספר התקני האלקטרוניקה המחוברים והמקושרים. בקצב הזה, עד שנת 2040 לא יהיה בעולם כולו שום מכשיר ״טיפש״.

על מנת להתמודד עם התוספת בהיקף הנתונים, העולם יצטרך להוסיף נפח אחסון בשיעור של 750% במהלך חמש השנים הבאות לבדן.

Monitour ads

אין תגובות

השאר תגובה