דוח המבקר על רש"ת: יעדה העיקרי – מקסום רווחיה מהפעילות המסחרית

דו"ח המבקר קובע, בין היתר, כי הבלעדיות שמעניקה הרשות לחלק מהזכיינים בתחומים העיקריים בדיוטי פרי, עלולים להביא לקביעת מחירים גבוהים של המוצרים
ג'יימס ריצ'רדסון בנתב
ג'יימס ריצ'רדסון בנתב"ג. החלטת הרשות שלא לפצל את הזיכיון קיבעה למעשה את בלעדיות הזכיין בדיוטי פרי ואת התלות של הרשות בו. (צילום: עירית רוזנבלום)
Monitour ads

היום מפורסם דוח המבקר על רש"ת, לאחר שבחודשים ספטמבר 2016 – פברואר 2017 בדק משרד מבקר המדינה את ההסכמים העסקיים של הרשות בנתב"ג.

בעקבות הבדיקה מציין המבקר כי הפעילות המסחרית של רש"ת חיונית למתן שירות איכותי לנוסעים. מאחר שהרשות אינה ממומנת מתקציב המדינה, פעילותה המסחרית חיונית גם לצורך השגת מקורות כספיים לתפעול שוטף של שדות התעופה שבאחריותה – ובראשם נתב"ג – ולפיתוח תשתית התעופה בישראל. הרשות היא האחראית הבלעדית להקצאת שטחי המסחר בכל שדות התעופה ומעברי הגבול בישראל, משום שהיא המפעילה היחידה של כל שדות התעופה בארץ.

הוא מדגיש כי בהתקשרויות של הרשות עם בעלי ההרשאה השונים – אלה בעלי עסקים המצויים בשטח שדה התעופה, בין השאר, סוכני מכס המשחררים משלוחים אוויריים עבור יבואנים – כרוכים סכומי כסף גדולים מאוד שהסתכמו בשנת 2015 לכ-1.5 מליארד שקל.

הביקורת העלתה כי היעד העיקרי של הרשות במתן זיכיונות בנתב"ג הוא מקסום רווחיה מהפעילות המסחרית. לדבריו, תנאי סף מחמירים ודמי הרשאה מינימליים גבוהים שהיא קובעת במכרזים להקצאת שטחי מסחר בנתב"ג, מקטינים את מספר המתמודדים במכרזים ופוגעים במקרים רבים ביציבות ההתקשרויות של הרשות בעלי ההרשאה. העלויות והסיכונים הגבוהים מולם ניצבים בעלי ההרשאה, והבלעדיות שמעניקה הרשות לחלק מהזכיינים בתחומים העיקריים בדיוטי פרי, עלולים להביא לקביעת מחירים גבוהים של המוצרים. הרשות לא התייחסה לנושא זה, למעט קביעת הגבלות מחירי שירותי ההסעדה. חשוב לציין כי בשטחי הדיוטי פרי לא מתקיים מצב תחרותי ומחיר המוצר אינו השיקול היחידי של הנוסע לפני ביצוע רכישה", כותב המבקר, "כמו כן, ברוב החוזים שלה עם בעלי ההרשאה שנבדקו, לא נערכה הרשות לשינויים צפויים והדבר הביא לידי פגיעה ברווחיות הזכיינים, שאילצו אותה לבצע שינויים מהותיים בחוזים ואף הביאו לידי סיום של חלק מההתקשרויות טרם זמנן.

היותה של הרשות תאגיד ממשלתי, מחייב אותה לפעול בהגינות עסקית, ולצד הצורך להשיג מקורות למימון פעילותיה, עליה לפעול להרחבת התחרות בשטחי המסחר בנתב"ג, לפעול בהתאם לחוק הגבלים העסקיים ובאחריות המחייבת כל תאגיד ממשלתי ולהעמיד את טובת הנוסעים במקום גבוה בסדר העדיפויות שלה. כמו כן עליה לדאוג לכך שתנאי החוזים עם הזכיינים יהיו הוגנים ומציאותיים כלפיהם וכלפי לקוחותיהם ולהיערך מראש לתרחישים ולשינויים צפויים, כדי להימנע ממשברים שיאלצו אותה לסגת מתנאי ההתקשרות מאוחר יותר ומביצוע שינויים מהותיים בחוזים.

אולם הנוסעים הנכנסים בטרמינל 2. היה צפוי גידול ניכר במספר הנוסעים ושינוי במאפיינים שלהם. (צילום: עירית רוזנבלום)
אולם הנוסעים הנכנסים בטרמינל 3. היה צפוי גידול ניכר במספר הנוסעים ושינוי במאפיינים שלהם. (צילום: עירית רוזנבלום)

לא נערכו לעידן "השמיים הפתוחים"

אף שמדיניות "השמיים הפתוחים" הייתה ידועה לרשות זה שנים, והיה צפוי גידול ניכר במספר הנוסעים ושינוי במאפיינים שלהם – הרשות לא נערכה לכך כיאות. היא לא כללה את תחשיב ההשפעות האפשריות של מדיניות זאת במנגנון ההצמדה של דמי ההרשאה, ולא נערכה לשנות את תמהיל החנויות כדי להתאימו להרגלי הקניה של הנוסעים לאחר הפעלת מדיניות השמיים הפתוחים".

הרשות בדקה את שאלת פיצול ההרשאה לחנות LTPCCD (משקאות, טבק, קוסמטיקה, ממתקים, דרגסטור)  לשני זכיינים, כאשר בראש מעייניה עמד השיקול של מקסום רווחיה. החלטת הרשות שלא לפצל את הזיכיון קיבעה למעשה את בלעדיות הזכיין בדיוטי פרי ואת התלות של הרשות בו.

תנאי הסף שקבעה הרשות למכרז ב-2013 היו גבוהים מאוד (מחזור של 600 מיליון שקל בשנתיים האחרונות, ודמי הרשאה מינימליים על סך 150 מיליון דולר, היו בין שאר הסיבות לכך שהתקבלו שתי הצעות בלבד. אי-פיצול הזיכיון מחייב את הרשות לאתר מציעים שיש להם היקפי פעילות גדולים מאוד ושליטה בתחומי עיסוק רחבים מאוד, ובפוע

מנגנון ההצמדה שנקבע בחוזה מ-2014 גרם לכך שהיחס בין דמי ההרשאה ששילם הזכיין לרשות ובין הפדיון שלו בשנת 2015 הגיע לכ-58%, הגבוה ב-7% מזה שהיה ב-2014. בעקבות זה נקלע הזכיין להפסדים גבוהים שהביאו את הרשות לערוך שינויים מהותיים בחוזה ולהקדים את סיום ההתקשרות בארבע שנים.

ליקויים בהתקשרויות להמרת מט"ח

אף שפורסמו שלושה מכרזים לאיתור חברת חלפנות שתספק שירות להמרת מט"ח ולא הוגשו בהם כל הצעות – לא בדקה הרשות את האפשרות לשנות את תנאי הסף של המכרז ואת גובה דמי ההרשאה המינימליים.

הרחבת ההתקשרות הקיימת עם בנק א' לטרמינל 1, כפי שאישרה הרשות, קיבעה את הבלעדיות שלו בשני הטרמינלים. הרשות לא קיימה מכרז להכנסת מפעילים נוספים שימנע תלות בזכיין אחד. בהיעדר תחרות הוא חולש על כל שוק המרת המטבע ופוטנציאל הכנסותיו גדל.

כמו כן היו ליקויים בהתקשרויות למתן שירותי פרסום

טרמינל 1 המחודש. אותם זכיינים כמו בטרמינל 3 כמימוש של אופציה קיימת בחוזה או כמתן פטור ממכרז. (צילום: סיון פרג')
טרמינל 1 המחודש. אותם זכיינים כמו בטרמינל 3 כמימוש של אופציה קיימת בחוזה או כמתן פטור ממכרז. (צילום: סיון פרג')

אותם זכיינים זכו בהפעלת טרמינל 1

הרשות החליטה לאשר את הרחבת התקשרויות לטרמינל 1 עם זכיינים קיימים בטרמינל 3. הרחבות אלו נעשו כמימוש של אופציה קיימת בחוזה או כמתן פטור ממכרז במקרים שבהם לא הייתה אופציה בחוזה.

אף שעוד באוגוסט 2016 החליטה ועדת המכרזים לפרסם מכרז להפעלת חנות בענף מסחרי מרכזי, לא פעלה החטיבה למסחר כדי פרסם מכרז כנדרש למרות הדחיפות שבו. חמישה חודשים לאחר ההחלטה וחמישה חודשים לפני מועד פתיחת הטרמינל, שוב פנתה החטיבה לוועדה כדי לקבל פטור ממכרז, ולא הותירה לוועדה ברירה אלא לאשר ניהול מו"מ להרחבת ההתקשרות הקיימת. הוועדה אישרה את הבקשה לניהול מו"מ ללא מכרז.

למרות הירידה הצפויה במספר הנוסעים באולם שחקים בטרמינל 3 עקב הרחבת השימוש בטרמינל 1 לטיסות יוצאות – לא נערכה הרשות מראש כדי למנוע פגיעה בזכיינים באולם שחקים. הרשות החלה לטפל בטענות הזכיינים רק לאחר שטענו שבתנאים הקיימים אין באפשרותם להמשיך את ההתקשרות. בעקבות פנייתם שינתה רש"ת תנאים בחוזים. התנהלות כזו מעידה על ניהול משברי ועל חוסר היערכות מספקת לתרחיש צפוי.

המבקר ממליץ להגביר את התחרות

המלצות העיקריות של המבקר לרשות הן לשקול מחדש את מדיניות ההקצאה של שטחי המסחר בנתב"ג ואת מבנה דמי ההרשאה ושיטת הצמדתם, כדי למנוע משברים נוספים בעתיד. בין היתר, עליה לבחון דרכים להגברת התחרות במכרזים, לחלק את הסיכונים בינה ובין הזכיינים.

במכרזים העתידיים חייבת הרשות לשקול דרכי פעולה שונות שיסייעו להגברת התחרות ולהקטנת התלות שלה בזכיין בודד. על הרשות לבדוק את תנאי הסף שהיא קובעת במכרזים כדי להגדיל את מספר המציעים במכרזים אלה. בין היתר, עליה לשקול את פיצולו של תחום ה-LTPCCD לתת-תחומים. פיצול זה עשוי להגדיל את התחרות בין המציעים ולהקטין את התלות של הרשות בזכיין אחד.

מן הראוי שלקראת ההתקשרויות העתידיות לקבלת שירותי המרת מט"ח תבחן הרשות את תנאי הסף ואת דמי ההרשאה המינימליים במכרז, כדי להגדיל את מספר המציעים ולקיים תחרות בין הזכיינים להמרת מט"ח בנתב"ג.

על הרשות לשכלל את החוזים עם הזכיינים למתן שירותי פרסום כדי לתת מענה לשינויים אפשריים, ולמזער בכך את סכנת המשבר עם הזכיינים. על הרשות להיערך מראש לקראת שינויים צפויים ולפעול להתאמת החוזים אליהם כדי למנוע היווצרות משברים.

נתב"ג. "הרשות למעלה משבעה מיליארד שקל בבניית תשתיות תעופתית לטובת הציבור מבלי להישען על תקציבי המדינה". (צילום: עירית רוזנבלום)
נתב"ג. "הרשות למעלה משבעה מיליארד שקל בבניית תשתיות תעופתית לטובת הציבור מבלי להישען על תקציבי המדינה". (צילום: עירית רוזנבלום)

תגובת הרשות: האינטרס הציבורי נשמר באיזון ובהגינות

מרש"ת נמסר בתגובה: בשנים האחרונות השקיעה הרשות למעלה משבעה מיליארד שקל  בבניית תשתיות תעופתית לטובת הציבור מבלי להישען על תקציבי המדינה. כרשות ציבורית שומרת רש"ת על האינטרס הציבורי בתחרות הוגנת ובמתן תמהיל מסחרי הוגן ומגוון.

ההכנסות מממנות את התעופה הפנים ארצית, את הבקרה האווירית בישראל, את הבטחון ופעילויות נוספות האמורות להיות ממומנות מתקציבי המדינה. הגידול בתנועת הנוסעים במדינת ישראל לא נחזה על ידי אף גורם מקצועי בישראל ובעולם, דבר שחייב שינויים בפעילות המסחרית והפניית תקציבים נוספים לבניית התשתיות התעופתיות והכל כדי לתת שרות ברמת הבטיחות והביטחון הטובים בעולם.

הרשות עמדה ועומדת בכל התחייבויותיה לציבור, לזכיינים, ולכלל בעלי העניין. לאחרונה העבירה הרשות לידי המדינה 2.4 מיליארד שקל מהכנסותיה, כך שהאינטרס הציבורי נשמר באיזון  מלא  ובהגינות ציבורית ועסקית.

Monitour ads

אין תגובות

השאר תגובה