אמיר חייק: יש מונופול של האתרים המקוונים על שוק הנסיעות

האיום של אתרי התיירות המקוונים על סוכני הנסיעות המסורתיים דורש מהם להרחיב את עיסוקם למעגלים רחבים יותר, כמו תיירות נכנסת. יום עיון עסק בכך
תיירים בים המלח. העלייה הגבוהה ביותר בהכנסות היתה באזור ים המלח. (צילום:: איתמר גרינברג למשרד התיירות)
תיירים בים המלח. התיירות העצמאית נעשית צעירה יותר ומיומנת בהזמנת טיסות ושירותים אחרים. (צילום: איתמר גרינברג)

"המלונות 'מתקפלים' מול האתרים המקוונים והלקוחות מבטלים אצלנו גם בשביל 2 דולר". כך אמר אתמול סוכן נסיעות בכנס של התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות שעסק בתיירות נכנסת. הסוכן התריע על כך שהמלונות מוכרים לאתרים הגדולים כמו בוקינג ואקספדיה חדרי מלון במחיר נמוך מזה של סוכני הנסיעות, והלקוחות לא מהססים לבטל את ההזמנה אצל הסוכן כדי להרוויח כמה דולרים על העיסקה. זאת לצד העובדה שהאתרים המקוונים אינם מיידעים באופן ברור את הלקוחות הישראלים, שכאשר הם רוכשים חדר מלון בישראל, הם יידרשו לשלם מע"מ כשיגיעו לשלם על העיסקה.

נשיא התאחדות המלונות החדש, אמיר חייק, השיב לו חד וחלק: "יש מונופול של האתרים המקוונים על השוק. אי אפשר להילחם בהם".

חני סובול, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות
חני סובול, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות, בכנס התיירות הנכנסת. (צילום: עירית רוזנבלום)

סוכן אחר סיפר שהדרך שלו להילחם בענקים המכוונים היא לשמור על קשר אישי רב-שנים עם הלקוחות. "אנשים באים אלי מפה לאוזן, וכך אני שורד בעידן של האתרים הגדולים. מה שמבדל אותנו הוא הקשר האישי".

ואילו יוני וקסמן, משנה למנכ"ל אופיר טורס, חברה הקיימת כבר 65 שנים ועוסקת גם בתיירות נכנסת, אמר שהסוכנים מטפלים כיום ב"תיירים בלתי נראים" – אותן חברות היי טק שמסדרים להן טיולים במצדה ובים המלח וגם קבוצות של רוכבי אופניים לחו"ל – "אפשר גם להכניס לארץ קבוצות כאלה. אלפי ישראלים נוהרים להופעות בחו"ל. אפשר להביא גם תיירים להופעות של זמרים כוכבים בארץ. להביא תיירים לטיולי גורמה ויין, טיולי נושא. ביחד ההשפעה יכולה להיות רבה".

משרדי הנסיעות עוסקים כמסורת בתיירות יוצאת ואילו מארגני התיירות בתיירות הנכנסת. בהתאחדות משרדי הנסיעות בראשות חני סובול, החליטו לראות בתיירות הנכנסת לא רק תיירות בפני עצמה אלא חלק מסל פעילויות מעגלי שמשרדי נסיעות יכולים להטמיע כחלק מההתחדשות המקצועית, בעידן האינטרנט.

בכנס עבר כחוט השני המהפך שעבר ענף הנסיעות מברושורים כתובים ומשרדי נסיעות פיזיים, אל הסמרטפונים, האייפדים, האינטרנט והרשתות החברתיות.

להגיע אל התייר בשלב ה"השראה"

שרה טלנסקי, המנהלת את אגף שיווק אירופה במשרד התיירות, אמרה שלמהפכה הטכנולוגית השפעה דרמטית. "היום התייר הוא הסוכן של עצמו. צריך להגיע אליו בשלב ה'השראה', כשהוא עוד מחפש מידע ולהשתדל להיות רלוונטי".

גם התייר הוא כבר לא אותו תייר. דור ה-Y, המילניאלס, מפנה את מקומו לדור ה-Z, הצעירים בשנות ה-20 של חייהם, שכל המידע בידיהם והם רוצים לקבל הצעות לטיולים, להתקשר למורה דרך, לדעת איפה חנויות שמחזירות מע"מ לתיירים וכדומה. "הדור הצעיר חי ברשת ויודעים להגיע אליו. אנחנו רואים שימוש מרובה באינטרנט במדינות בעולם כולל בהודו, גרמניה וארה"ב, ואנחנו דואגים להופיע בגוגל בתוצאות ראשונות", סיפרה טלנסקי.

ומשרד התיירות, אותו משרד ממשלתי שתמיד הציג את ישראל כיעד לתיירות דתית לצליינים, פועל עכשיו באמצעות אתרי אינטרנט שמציגים דף של "דילים" שנותן הסוכן המקומי בחו"ל והפנייה לדף נחיתה. שינוי נוסף הוא שמשרד התיירות אמנם משווק את מדינת ישראל, אבל "הפנים" של ישראל הם בתת-מותגים של ירושלים, תל אביב – שתי הערים משווקות ביחד ולחוד עם שיר אלמליח המצודדת – ואילת. "אלה הפנים שלנו ברשתות החברתיות. זה חלון הראווה שלנו למרות שגם לא זנחנו את ההולילנד והסיור המקיף בארץ (ראונדטריפ). גם המוצר המדברי – חבילה של דזרט-לנד, ייתוסף בהמשך, בעיקר עם הטיסות לאילת ואח"כ לשדה התעופה רמון בתמנע, שיתנו את ההזדמנות לפתח את המדבר."

התיירים שעליהם מדובר בטיסות לאילת, ואשר מספרם צפוי להגיע בעונת החורף המתחילה באוקטובר לכ-70 אלף איש, 90% מהם הם תיירים עצמאיים שטסים בפחות מ-30 אירו לכיוון, לאחר שהזמינו לעצמם את הטיסה באתרים באינטרנט בחברות הלואו-קוסט. מה שלא אומר שלא ישהו כאן יותר זמן בזכות הטיסה הזולה ויוציאו בארץ כסף על לינה, בילויים, מזון ותחבורה.

גם לדברי מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי,  המשרד השקיע בשיווק באירופה – גם דרך הסוכנים און ליין – 100 מיליון שקלים על שיווק חופשות העיר ירושלים-תל אביב ("שתי ערים – חופשה אחת") פי 5-6 מאשר לפני שנה. "אני בטוח שנצליח אם נדע לבנות מוצרים, והתקציב שגדול פי שלושה משהיה לפני כהונת השר יריב לוין. אנחנו עושים כל מה שצריך ועובדים עם סוכני האינטרנט הגדולים כמו אקספדיה ובוקינג. סיפר לי בעל צימר ליד נהריה שהיו לו אורחים מחו"ל ב-4,000 דולר. מי שעובד מקצועי ועובד מול חו"ל – מצליח בגדול".

הלוי מזכיר גם את דרום הארץ: "העלנו את מספר הטיסות לאילת ל-50 טיסות שבועיות מ-4 טיסות. זה פוטנציאל ענק וזו לא רק אילת אלא כל החווייה המדברית. אנחנו עובדים עם סמנכ"לית השיווק החדשה על חבילות מדבריות כדי להציע חלופות קיציות לתיירי הסקי, לתת להם חבילות זולות".

מלון אוריינט של ישרוטל בירושלים
הלובי במלון אוריינט של ישרוטל בירושלים. במלון שולבו מוטיבים ירושלמיים מסורתיים, לצד שימוש בחומרי גלם איכותיים. (צילום מהאתר)

ירושלים מתחזקת

ולאו דווקא במובן הדתי. לדברי אילנית מלכיאור, הממונה על התיירות ברשות לפיתוח ירושלים,  החודש ייפתחו בירושלים 750 חדרי מלון במלונות כמו מלון בראון, שנפתח לפני שבועיים, מלון אוריינט של ישרוטל, מלון במתחם התחנה ועוד 4,000 חדרים בפועל בארבע השנים הקרובות. אליהם ייתוספו 2,000 חדרים בפרויקט הכניסה לעיר ועוד 2,000 חדרים במתחם מלונות הרכס.

גם מלכיאור מצדדת בגישה שלפיה יש לשווק את ירושלים בפני עצמה כמותג. לפי נתוני הלמ"ס והתאחדות המלונות, חוותה ירושלים בחודש אפריל עליה של 40% בלינות ולדברי מלכיאור "העולם בוחר בירושלים. בד.נ.א שלה – ירושלים היא הסטורית ודתית, אבל כשהתחלנו להגיד שהיא גם יעד תרבותי, התעשיה התחילה להאמין בעצמה, ותורמת לתיירות בעיר. בין אם אלה מסעדות, עסקים תיירותיים וכדומה. בעקבות כל סיפור הלואו-קוסט בדקנו מי התייר שמגיע בטיסות האלה ואחד הגידולים הגדולים הוא מבריטניה – למרות ה-BDS – וכן מגרמניה וארה"ב. אנחנו פונים אל התייר העצמאי, זה שמזמין לעצמו באינטרנט ורוצים לייצר מסלולים ומתחמים שנותנים חווייה כמו ה'תחנה' וקריית המוזיאונים, להאריך את משך השהות שלו בעיר. נשדרג את כל האופן שבו תייר מקבל מידע כמו מסכי מגע, מסלולים, אפליקציה, קולינריה, אמנות ועוד. הכנו לוח אירועים שנתי בשביל תיירי התרבות ואנחנו עושים הרבה עבודה ברשתות החברתיות".

בעוד משרד התיירות עובד על השיווק, הרשות לפיתוח ירושלים עובדת על המכירה, גם דרך האתרים המקוונים הגדולים. לדברי מלכיאור, יש נציגויות של ירושלים בחמש מדינות, שמכניסות את "ג'רוסלם ישראל" בדף נחיתה.

מתי תבוא הפריצה הגדולה?

העובדה היא שהפריצה הגדולה של התיירות הנכנסת טרם קרתה. לא 5 מיליון ולא 10 מיליון. ישראל מסתובבת זה שנים סביב ה-3 מיליון תיירים, במקרה הטוב. גורמים בתחום טענו בעבר שהתיירות לישראל לא עולה מדרגה מכיון שרוב אלה שעוסקים כיום בתיירות הנכנסת הם "סוכנים שנוח להם שהם מביאים את ה-5,000-6,000 תיירים בשנה ואין להם אמביציה ליותר מזה".

על השאלה האם צריך כוחות חדשים בתחום, או אולי לעשות משהו אחר, עונה קובי קרני, יו"ר ההתאחדות: "ההתאמה של הפעילות צריכה לצאת מהשיווק המסורתי של העבודה עם אותם סוכנים בחו"ל, ששולחים את אותן קבוצות של צליינים. זה לגיטימי, אבל לא חד-מימדי, כמו שהשיווק הוא לא חד-מימדי: כיום עובדים עם סוכני נסיעות, עם שיוווק ישיר. משרד התיירות עושה באתר שלו שיווק ישיר עכשיו, לא דרך סוכנים. אז סוכנים מלשכת תיירות נכנסת יגידו למשרד התיירות למה אתם עושים שיווק ישיר? העולם משתנה. צריכה להיות התאמה של הפעילות לעולם המשתנה. עולם טכנולוגי, אתרים, טיסות ליעדים חדשים".

Monitour ads

אין תגובות

השאר תגובה